התמודדות עם רגשות

בושה היא רגש שכולנו מכירים. במובנים רבים היא נובעת מהפחד העמוק שלנו מדחייה – הפחד להיות לא רצויים או שונים

כמאמנת אני פוגשת לא אחת מנהלים הנדרשים להעביר פרזנטציות במסגרת עבודתם שמוצאים את עצמם לחוצים מכך שבועות מראש, מתוחים בעת

מיינדפולנס היא שיטה שהוכחה מחקרית כמסייעת להתמודדות עם סטרס ועם חרדות, דבר שרובנו המוחלט זקוקים לו בכל עת, אך עתה

לפני כמה ימים ראיתי באינסטגרם פוסט שאומר, "להביע רגשות זו לא חולשה, זה חוזק". זהו משפט מקסים שנשמע נהדר וכמובן

למרות שתקופת הקורונה הוסיפה מתח ותסכול לחיינו, היא אינה הגורם העיקרי לרגשות פחד, כעס, עצב ותסכול – אלה היו לפניה ויהיו

במצב הנוכחי קל לאבד שלווה. לחוש מועקה, דיכאון, חרדה ובדידות, וכולנו מחפשים משהו שישקיט וירגיע. ולכן היום החלטתי לדבר על

חוסן נפשי הוא היכולת להתמודד ביעילות עם מצבים קשים, להסתגל למצבים המאתגרים שהחיים מזמנים לפתחנו, ולשוב לאחר טלטלה לאיזון רגשי

אצל רוב בני-האדם האושר תלוי בנסיבות, אך גם לאחר שהם משיגים את מה שהם רוצים (זוגיות, ירידה במשקל, ילד או

היום אני רוצה להתייחס למשהו שכולנו עושים לעתים קרובות. מדובר במנהג רווח שנראה לא אחת מתבקש מאליו. אם לא נחשת

למרות שלכל אחד מאיתנו יש גם דברים טובים בחיים, תמיד יש משהו שמעיב על חיינו ואינו מאפשר לנו ליהנות ממה

מדיטציה הפכה בזמן האחרון לדבר הטרנדי ביותר. כולם מדברים עליה, רבים מתרגלים ומכל עבר שומעים על כמה זה בריא. אולי

באנגלית ניתן למצוא שתי מילים למושג "מודעות", Awareness ו-Consciousness. אם אדם אינו מודע במובן של unaware (אינו ער לדבר כלשהו)

תחושת הסטרס שחווים רובנו אינה, כפי שנהוג לחשוב, פועל יוצא של החיים בעידן המודרני, אלא של הגישה השלילית והביקורתית שלנו

בדיוק סיימתי פגישה עם לקוח שסיפר לי את הסיפור הבא: מישהי, במסגרת העבודה, שלחה לו מייל בעל נימה מבטלת. כשהוא

"להרגיש שלמה עם עצמי" "להיות שמחה ובטוחה" "לחוות יותר הנאה בחיי היום-יום" "להיות עם ביטחון עצמי ושקט נפשי אמיתי" בגדול